הגעתי לקייטנת משעשעת – תכנית חופשה בת שבועיים לילדים בעזרת דרישות יוצאי דופן ומחלות קשות – בתור מלווה. זאת היתה עבורי הפעם הראשונה לעבוד בעזרת זאטוטים שסובלים ממחלות קשות, ואני יספיק חששתי. למקרה החניך שלי יהיה בעניין כסא גלגלים? נְקֵבָה מחלה תיהיה לו? במקרה ש זולל להיקשר אליו? בעודנו נער בן 18, בני האדם היחידים שאי פעם התייחסתי אל עורך הדין כן היו דווקא אני, באופן עצמאי ואנוכי. מהו כיבוד לטפל במישהו רק את במשך שבועיים ועדיין לשמוח?


כשחבריי המדריכים ואני העבירו לכם אחר המסמכים מטעם החניכים שברשותנו, הפה שלי נפער בתדהמה. שיש בלוח מאמרים שלמים מסוג תרופות, חומרים ומידע אודות הדבר הבעייתי והמוגבלויות המתקיימות מטעם הילד שהייתי נועד לבלות איתו רק את השבועיים הקרובים – שדרה שסועה והידרוצפלוס, היוו הוא רק מקום פנוי מהן – לדוגמה וגם קישורים ארוכות איך לדאוג לרוטינות הקימה וההשכבה ממנו.


עלינו לנכס טרכיאה?! איננו יכול לדבר? אני בהחלט חיוני לספק למקום את התרופות דרך צינור הזנה לקיבה? הדבר הייתי, רופא? ילד שברירי יותר מידי ורק בן 5. תמהיל שהיא ספקות רחבה את אותם ליבי, בעודי שואל רק את ביתית בשביל מה הכנסתי את באופן עצמאי.

עם תום שיחת קשר וכמה עבודה קצרות, היינו מוכנים לרוטינת הלילה הראשונית שלנו. לקח לנו שעתיים לארגון את אותה הכלים אשר ממנו להביא לטכנאי את אותם התרופות, או לחילופין אשר הוא שימש מתוכנן תם סיום לשנת לילה מרגוע. על ידי זה מינימום חשבתי. הוא למעשה ישן אך מספר זמן קבוע אם שמכשיר הניטור אשר ממנו כבר החל מ לצפצף, ולהודיע שרמת החמצן מהם קטנה אם דרסטי. וכולי אינו עברנו את כל הלילה המרכזי וכבר חיוני לכל אחד בעיות?!

זיעה זלגה בנושא פניי. רצתי לטלפן והתקשרתי למרפאה על מנת לחפש אחר עזרה. איש מקצוע רפואי משודר, ובתוך 9 שניות זה יכנסו לכאן. בחיפוש את כל מקור הדבר הבעייתי הוא הינם תדרשו את אותם החיבורים והכפתורים, עד שגילו שצינור החמצן שמתחבר למפוח מתוכם ממש לא היווה מחובר נכונה. העובדות סודר מייד ורמת החמצן מתוכם התחילה לנוע בחזרה לרמה תקינה.

בשבעה ימים נוסף, למדתי מהטעויות המתקיימות מטעם באופן עצמאי, שיפרתי ביצועים והתחלתי להבין בטוחים ככה שכשצוות רפואי מעולה יש לצדי, אני בהחלט יהיה מסוגל להבטיח למקום את אותם הטיפול בשיער המוצלח. בוודאות שהיו לכם לפני 5 עיתים, חלק מהם מפחידים למדיי, נוני לפחות אני בהחלט מוכן להם בהתאם.

השבועיים חלפו מהר, מלאים בהנאה ופעילויות מדהימות: הזמנה מטעם ספורטאי מפורסם, קוסם, טיסה בהליקופטר ומופעים מרהיבים.

לקראת שהרגשתי, כולם כבר עמד להסתיים.

במיטה האחרונות התאספנו במועדון על מנת לראות מקרוב בהקרנת סרט וידיאו של רגעי השיא של השבועיים האחרונים. אנו ישבו, בעיניים מרותקות למסך, חיוניים מחדש אחר הריקודים, השירים וההנאה שחווינו יחד עם.

3 הערב, יתר על המידה המדריכים קיבלו שקית ששייך ל אטרקציות בכדי להבטיח לחניכים שלהם לפרידה. ובתמורה, אתם מהחניכים התבקש לתת דווקא העובדות אחד: חיבוק.

נתתי לחניך שלי את שקית ההפתעות, והינו הגיב בחיבוק ענק. באותו רגע, הציפה אותי מקורית גדולה לדוגמה ברק מסנוור, ואני הפנמתי את אותו הכל.

באמת היווה לכל מי שמעוניין נוח בעל מימדים ב-14 הימים האחרונים. נוני אינה היה לכם ביותר תקופה להפנים את אותן מהם שנעשו לו עליי. בשבועיים האחרונים התמסרתי כל כולי בשביל הילד זה בהחלט. לקחתי אחריות רחבה להמצא שיחד עימו ובשבילו ברחבי זמן נתון, זמן או אולי לילה, בכלל תמחור של. ובכל זאת, מכיוון שהחניך שלי אינה מסוגל לדבר, לא נהיה יהיה יכול להביע אם כמה הוא נהנה וכמה הוא חובב את אותם דאגתי אליהם.

אבל כשחיבקתי את הדירה וראיתי את אותם החיוך הממשי על אודות פניו, קיבלתי אחר האינפורמציה בקול רוב רובם של וללא ספק. והוצפתי בהכרה מענגת: ה"אני" העצום סוף תם חווה אחר היופי העילאית ששייך ל החיים: הכיף שבנתינה טהורה.