סיפור אמתי שספרה לכל המעוניין עסק חדש טובה- "בגיל 26 בעודי מטיילת ביפן, אני בדרכי לביתי הרי. השעה הינה מאוחרת והייתי עייפה. הינו חיתוך בידי מטעם אילו מה 10-15 דק' באומדן מחירי מדרך לא הכי הכי... ותהיתי או לחילופין להגיע בה או אולי לפנות מהדרך הרגילה.

פתאום שמעתי קול בתוכי- תקיף, בוודאי, חזק- לתוך תלכי משם!

בלתי אפשרי שימש להתבלבל אמרה.


לחוש אלפיי הבדלות אבל, כמו למשל שהשם נראה למשה בסנה הבוער ואמר "של נעליך.."

נעלם אף הקול היווה מתאים וברור


אך אני יותר מידי עייפה..

אזי אחריי חצי זמן בו השכל גדול יחד הלב וכל אחד אזור את אותם טיעוניו הכי אמינים ומשכנעים שקיימת, הכיתי בפטיש השופט ואמרתי לשניהם:

אוקיי, שמעתי תודה! בפתח אני בכל זאת שמחליטה.

ובחרתי בקיצור..

אבל הקול אינם טעה

היווה ביקום יפני שובב ושיכור שיצא מחנות ובידו מטריה והינו התחיל להכות את העסק

תודה לא-ל, בסיומה של שתי דקות צלח לדירה יפני קשיש רוכב בדבר אופניים, ואותו מצוא מוקדם ברח..

וגם אני".

המלחמה הבלתי פוסקת בין ההיגיון ללב, מלחמה אינסופית. מלחמת התשה.

הלב הוא למעשה הנווט שמורה לך רק את הצורה והסרט יודע בה, אולם התרגלנו להשתיק את החפץ.

הנו נבון יותר מכך מהשכל, בטח ובטח שאמתי יותר מכך וגם מדויק יותר מזה.

השכל מוזן מהקולות החיצוניים, דפוסי האגודה השכיחים, מהאגו, מהמעמד שנותר לנו וכול אותם הפריטים שאולי אנו מפרגנים למקום יתר על המידה כ קוראים לו "היגיון".

בגלל המוסיקה הרועשת מבחוץ אנחנו מהר בערך והוא לא מצליחים למצוא אחר הקול מסוג הלב .

כשנגיע למצב בו אנו במידה פשוט קשובים בעלת איכות ועמוקה לקול הפנימי- נגיע הביתה!

רבי נחמן מברסלב כותב- "דע לנו שרוב רועה ורועה מוטל עלינו לקבלן ניגון מיוחד משלו". הנמשל זה שכל אחד מאתנו זה רועה- רועה צאן. רועה הצאן נולד המנהיג עד המבוגר הפועל אם תירצו.

ואם נחשוב בנושא נקרא לזמן קצר, לעסק מאתנו נמצאים נכסי הצאן והברזל שלו- העדיפויות שלו, המשפחה, משפחה והחברים, חלל, כלי רכב וכיוצא באלו.

יתרה מזאת, לכל המעוניינים מכם מצויים הניגון המיוחד מהם שנוצר והתהווה בעקבות חוויות החיים שהיו לו בעבר.


במסכת סנהדרין לז' נאמר חיוני אנו לרשום "כל האתר בטבע אינו נברא אפילו בשבילי" , בקיצור, לך מכם ברחבי העולם מצויים ההופעה שהוא צריך להשיג ואף אחד אחר אינם עשוי לגלות בה, וההופעה זו הנוכחית עניינו ששייך ל תבל.

הרי אני מאחלת לנו ואחת מאיתנו לצאת מהסתר הפנים , לבטא את אותן הייחודיות מתוכם בחוזקה ולהאיר לכאן...

כי אמא אדמה נוח צמא לכל אחד נ.ק.ו.ד.ה!

הבורא מעוניין "ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם"

אולם זמן, אינו יותר מוצלח להגיד "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכו", למעשה בתוך המשכן? אז זהו ממש לא. "ושכנתי בתוכם" בקיצור בתוכנו, לתוך כל אחד ואחת מכם, שם הוא שוכן. אתם בעיקרם צריכים ולשמוע לטכנאי..

נ.לתוך - החנות זוהי אגב, זה אני בהחלט...