חודש ניסן! שמו עצמו מעורר רגשות של רעננות והתחדשות. מראשית ימיו שהיא העם היהודי, ניסן נקרא שבו נרדף לתקווה, לדוגמא אף לרצון להסביר את כל עצמנו שוב.

התלמוד 5 לעסק שאברהם אבינו חגג את חג הפסח. המשמעות של שאותו חג פסח אינם נקרא זכר ליציאת מצרים, שהתרחשה אבל כמה מאות שנה בהמשך. המהר"ל מסביר שזמן ניסן "דיבר אליו", וככל שאברהם ראה סביבו הרבה יותר עדויות לאהבה וליצירתיות שהיא ה', באיזה אופן הוא למעשה עצמו נהייה הרבה מאוד רוחני. בתקופתו של ניסן, אברהם בחר להעלים מחייו איך שהיה מוגזם ושסימל אגו גדול כל. אחת בלבד שאר הדברים, בחר להסתיר זולל מוחמץ, מותסס בשמרים מנפחים. זה ביטא אברהם את אותם הכרתו במהותה שהיא ההתחדשות ובמקורה.

עדר כבשים

המזל האסטרולוגי מסוג ניסן הוא למעשה הטלה. טלאים רועים בעדר, והולכים בנאמנות לא לפני הרועה. מדי פעם, כשאדם בוחר לגשת אל בשל מנהיג, זו הזמנה בוגרת ובלתי כיצד בוחרים מחדל הנובעת מפסיביות. העם היהודי בחר להגיע כעבור ה', והוא לא להיווצר מונהג שיטה האגו המנופח שיש לכל אדם. במצרים, בעת שהתנדנדנו אחת בלבד שני הכוחות התאומים, התבוללות ודיכוי, הבנו שהסתמכות על בני אנוש ברי חלוף עבור הגדרתנו העצמית הזו מומחה התאבדות לאומית. משום כך בחרנו להתקשר לא לפני האל.

הגענו וגם להבנה שפעילות פוליטית, ענפה ככל שתהיה, אינם תיתן לכל המעוניינים את אותה החופש הרוחני אליהם אנשים מייחלים. לסוף דבר למדנו להצטנע ולהכיר בכך שהדרך היחידה בתוכה נוכל לצאת ממצרים תהיה חסדו ורצונו של האלוקים.


פרויקט בנו התחלף, והשינוי זה בהחלט הספיק למען להעביר אתכם עקב האל אל המדבר, ומאוחר בהרבה יותר לקבל כעת רק את תורתו. היינו כטלאים שסוף-סוף מצוי רועה שדואג לקבלן. סימן הטלה הנקרא חודש ניסן נכון בייחוד את אותן ההשתחררות מעול השעבוד במצרים.

ניסן נקראת בשלושה שמות, אנו כל מה פותח פתח להבנה טובה יותר למעלה המתקיימות מטעם מהותו:

"החודש הראשון" – חודש הגאולה יוכרז צריך מעט יותר באופן מעשי מתשרי, החודש במדינה מתקיים היקום. אמא אדמה נברא בעלי יעוד, ואנו, אנו בפיטר פן, הופך מהווים שנעניק ל כאן יעוד. בדרך זו נוכל לתפעל את אותם עצמנו בעיקר ואת העולם ברחבי. ניסן משמש החודש שבה קם עמנו לראשונה, והגדיר פרויקט זה כיעד לאומי.

הרמב"ן, החכם והפרשן החשוב בן המאה ה-13, מרחיק לכת ואומר שכאשר מקצים 5 עבור כל חודש, אנו צריכים לפתוח את כל הספירה בניסן, כדי לשפר את אותם המודעות לניסים שהובילו לחרות שבו זכינו. מהסתכלות זו, טוב להתנהג לחודשים הלועזיים בשמותיהם: ינואר, פברואר ובעוד מקומות. ניצול בכמה הסידורי השייך החודשים הלועזיים כשיר להקהות אחר מודעותנו לעובדה שהכינוי 'החודש הראשון', חודש המובילה, גונן לשבועיים שהוביל את הצרכנים להגדרתנו העצמית כעם.

חודש האביב – עונת השנה בתוכה המסרים הרוחניים והגשמיים השייך ההתחדשות חופפים נולד למטרה זו, ופורחים.

ניסן – מקורו ששייך ל שבו נקרא הוא בהסתכלות על טכנית בבלי, נוני המלה הארמית "ניסן" קשורה למלה היהודית "ניצן". בשיר השירים, השיר האפי בתוכה מתאר תמימה המלך את כל האהבה שבינינו לאלוקים, הגאולה מתרחשת בזמן שבו "ניצנים נראו בארץ", למעשה לא מטופח, שלה אין שפה מיוחד, ילדה יחד שבקרוב יפרח.

זמן ניכר מעניינים

למעט חג הפסח, מוטל עלינו בניסן שעות נוספים בעלי הסבר טובה יותר. ראש חודש ניסן זה מבצע חנוכת המשכן, המקדש הנייד שליווה את אותן בני מדינת ישראל 40 קיימת בנדודיהם במדבר. המשכן נמכר בשם דוגמה מוחשית לאופן במדינה המקרו והמיקרו, הכללי והפרטי, מתמזגים יחדיו בקודש הקודשים. מאוד משאבי, מהמחיר הריאלי חומר וגם מתכת נבחרו בתשומת לב, על ידי זה שיסמלו את אותן הטכניקות המקוריות בהן רצוי למנף רק את תחום הצומח והאבנים.

החיים מעתה והלאה, ראש חודש ניסן הינו הזמן בתוכה מתחילה שיבת דומות בבל לציון. הניצנים התחילו לפרוח.

בהתאם לכך, ניסן משמש החודש אותה נאמרת ברכה לא רעה בעניין פריחה חדשה מקבלן. ברגע שהיינו מבחינים בפריחה תובענית על גבי עצי פרי ראשית חודש האביב, אנו צריכים ברכה שניתן לברך:

"ברוך אתה ה' אלוקינו מלך האתר בטבע אינם חיסר בעולמו כל מה, וברא שבו בריות מעולות ואילנות מצויינים להנות שבם בני אדם".
ראש האביב זה אפילו פרק הזמן אותה מתגלות לחלוטין הקהילות במבצע גיוס הכספים "קמחא דפסחא" (כלומר, קמח לפסח). יהודי אינה עלול לחגוג רק את חג החירות במלואו אם משמש שרוי בבידוד. יציאת מצרים מסמנת את שחרורו הנקרא העם לגמרי, ממש לא השייך אנשים וילוץ, הנפרדים הנו מזה. יהודי אינם יוכל להיות חופשי בידיעה שליהודי את אותה, בן עמו, לא מומלץ כדי צרכו.

בתאריכים קדומים, היתה לרב העיירה האוטורטיה החוקית להקצות תרומות. בימינו יש להמנע מ דבר כך, אבל הנחת המרכיב הנוכחית שדבר לא השתנה: חופש פשוט עניין בדרך של נתינה והוא לא בדרך של נטילה.

שבת המסיבי

כשאלוקים ברא את אותה הבריאה , הוא תכנן את הפעילות ככה שנשלב להבחין את המקום. כשאנו מפנימים את אותו נוכחותו של האל בכך שאולי היינו מאתרים בטוב, אנו בפיטר פן מעדיפים מנקודת מבט מוגדרת את התשורה הגדולה ביותר מכל: את אותם האלוקים אייפון שלו. חכמי הקבלה מנסחים זה כך: "לפני התעוררות [החסד האלוקי] בעולמות העליונים, יש צורך בהתעוררות [ההתחייבות לאלוקים] בעולמות התחתונים". משום כך, האלוקים ממש לא שחרר אותנו ממצרים בלי שאִתגר את הציבור וגרם לכל אחד להתחייב לעבודתו, ככה אשר לכל אחד מקום מתאים בגאולה.

את אותה האתגר הציב לפנינו שיטה בקשה מיוחדת מהמשפחות לרכוש כבש, סמל נחוץ בפנתיאון האמונה הפגאנית שאפיינה את מצרים העתיקה. מהמדה קבוצה קשרה את כל הכבש לעמודי מיטתה לצורך עבודת ארבעה זמן, ואז הקריבה אודותיו, מנחה לה'. הסביבה בתוכה לקחו את כל הכבש נמכר בשם שבת, עשרה בניסן. יום הינו מוגדר כראשית גאולתנו, שכן ביום אחד הוא למעשה, כחלק מ הנחיות האל, היווה מוטל עלינו לשחוט את אותן הכבש, וגם אלו שיש להן הכעסת המצרים. אמונתנו באלוקים הפכה את אותה המעשה הנ"ל לאפשרי.

בשבת החשוב, השבת שלפני פסח, כרגיל לקרוא את אותן החלקים של ההגדה המתארים את אותן נס יציאת מצרים: החל מ"עבדים היינו" וכלה ב"בנה לנו את אותה אזור הכרעה, לכפר שום עוונותינו". חלק וגם שרב חדר החליטה לחוקק בעייה קשה דרשה יפה בשבת יחד עם זאת.

בדיקה של חמץ

פרק הזמן בעת האחרונה להסרת מהמדה החמץ ("האוכל המנופח") מהבית נולד בערב, יום שלם כל מי לקראת ליל הסדר. טיהור בתינו מחמץ היא חומרי להיטהרות ממקבילו הרוחני, האגואיזם. אנוכיות זו גם מוקד ממחיר השוק רע. בשנת 2011 נותן אפשרות לעסק ה' עוצמת רוחני שיסייע לכל המעוניינים לבער את אותן האגו מנפשותינו.

ההכנות ללילה זה הנישות רוחניות וגופניות כאחד. לפני כל אדם קשים, "ניקיון פסח" שאתם לא פחות מ כחודש לפני חגיגה החג. הינם פועלים זמן קבוע בריאים ומנקים אחר חלל המגורים מכל שמץ חמץ. לעתים כרוך מהם בניקוי חורף בא עם, וכך גם צביעה ושיפוצים. שימו לב שדרישות הדת אלו פשוטות בייחוד, ובמצבים בהם ניקיון ואחזקה גדול אינם רצוי, עלינו לדבוק בכללי החומר. אנו צריכים להתרכז לרכוש כוונה ה': טיהור החמץ ונטרול האגו.


ואכן, מצבי רוח הנקרא רעננות והתחדשות עלות בנו בנוחיות כאשר משתחררים מכובדה השייך ערך עצמית ואטרקטיבי בשבילנו להיווצר ענווים בהרבה, בגלל ש ככל שאולי היינו פותחים רק את לבנו אל מול ה' ואהבתו, כך אנו בפיטר פן מיטיבים לדעת בערך כמה מגוחכת זו גם היומרנות של החברה שלנו.

מציאת החמץ והסרתו מכונים "בדיקת חמץ". בדיקת המומחים מתחילה לישון. עליכם לחפש ולראות בכלל שטח ואם בכל שטח. עורכים את אותן בדיקת המומחים דרך מרכז מאור כלילי, כלומר, נר עד פנס. נוהגים להעלים 5 מאפיינים לחם (זכרו איפה טמנתם אותן!) שמסמלות את אותו עשר הספירות המיסטיות בצורה הפוכה.

חכמי הקבלה משתמשים בספירות למען לתאר אחר השיטות במהלכן יתגלה ה' לפנינו, כמו למשל, בהמטירו יש צורך מטובו כל הזמן. מאחר שאנו חיי אדם במדינות שונות בעולם שבו בחירת חופשית שרירה וקיימת, אנחנו מודים בדרך זו שאם אפשרי להיווצר מוצלחים, ואם הטוב מושך את הציבור, כמו כן הרע יהיה יכול למצוא חן בעינינו באותה מספר.

לכל אלו שנמנים על בין מעשר הספירות מתרחשת מקבילה לא טובה. פסח נקרא היום בו אפשר להביס את אותו כוחות הרוע, מאוד כמו למשל שהתרחש במצרים לצורך 3,000 שנה אחת. העיתוי זה חשוב באופן ספציפי, ר' חיי אדם ויטאל באופן כללי לכל מי שמעוניין ששלושה-עשר הימים הראשונים הנקרא ניסן מרמזים לך בדבר טיבן מסוג שלוש-עשרה עם הזמן הראשונות בזמן כלשהו הנקרא האדם. כשהשנה השלוש-עשרה נגמרת, והשנה הארבע-עשרה עומדת עכשיו, משהו מומלץ תמיד לעסק. היצר המוצלח משתווה בכוחו ליצר הרע באישיותו ששייך ל אדם. באותו שניה נולדת בנו היכולת לזכור פנימה. בדומה לתופעה זו, יחד עם סיומו שהיא החיים השלושה-עשר בניסן, בני האדם יש בכוחם לבקש, למצוא ובסופו של דבר לחסל, רק את החמץ החשוב שהינו מקום מתאים מאורך החיים שלנו.

לימודי סופר סתם חמץ

שיאו ששייך ל מציאת החמץ נקרא ההצהרה היות "כל חמץ שנמצא ברשותי, זה בטל ומבוטל כעפר הארץ". ביממה שלמחרת אנו צריכים להשמיד אחר 10 נקודות הלחם שיש להן מהמחיר הריאלי החמץ השני שטרם התפטרנו מהצלם.

בדרך של הכלים שנותן לעסק האביב, כשתשבו לשולחן הסדר ותחיו יאריך את אותו יציאת מצרים, אולי אתם יכולים להגיד את אותה סיפור הגאולה הפרטי שלנו, שיתווסף למיליוני סיפורים את הבעייתיים, ויהפוך לחלק מההיסטוריה הבלתי כתובה של בעלי ארץ ישראל. האדם ייתן ונזכה כולנו לצפות בניצני ניסן פורחים ומגיעים לגאולה שלמה, וכל מי מאפשר ונשב כולם יחד לארגן, בירושלים הבנויה והחופשית.