הבריטים איננו אהדו (בלשון המעטה) רק את בני העם היהודי ואת ההתיישבות במדינה שלנו. אולם הלורד מוין, השר לענייני המזרח התיכון, התייחד באנטי ציוניות מהצלם, בהתבטאויותיו החריפות ובקשיים שהערים על גבי העולים אליכם.

גם שתקופה זו היתה הקשה בעיקר ליהודים, מלחמת העולם דקה היתה בעיצומה ואלפי יהודים ניסו להימלט ולעלות לארץ, הינו עשה ככל שביכלתו לקמץ העובדות מלהיכנס אלי. בעת שהספינה 'סטרומה' היתה סמוכה לטורקיה והפליטים כדאי לחפש אתר להציל אחר עצמם התערב הלורד מוין ספציפית והורה לציר הבריטי בטורקיה למנוע מהספינה להישאר בכל שיער ולדאוג שתגורש לים השחור. מפני התערבותו הישירה מסוג מוין הם גורשה הספינה וטובעה למחרת תוך כדי צוללת רוסית.

בלח"י, ארגון המחתרת שנלחם בבריטים הוחלט להגיע לפועל מעניק שוריתי של התנקשות בלורד מוין. אליהו חכים ואליהו מקום צורי נשלחו לקהיר להתקשר רק את התכנית לפועל. עם מספר חודשים זה עקבו את אותה שגרת יומו מטעם הלורד מוין, וב- כ' מרחשון תש"ה (1944) בוצעה ההתנקשות. הם ארבו לו בדירות מיד לפתח ביתו וכשהגיע במכוניתו פתח אליהו חכים את אותן דלת ביתך וירה בלורד מוין ובשומרו.


הם ככל הנראה ברחו מהמקום באופניים לכיוון שוק הבתים העירוני ההומה מיהו, אולם שוטר מצרי שזיהה אותם ירה באליהו מרחב צורי ופצע את החפץ. אליהו חכים חזר לתת סיוע לחבירו ובאמצעות כך נתפסו שניהם.


יכולים להיות הועמדו לדין אל מול אזור דין צבאי מצרי ונגזר על גביהם עונש מוות.

בשנת ח' ניסן תש"ה (22.3.1945) הם הוצאו להורג בתליה, וככה נוספו דאז לפרטים נוספים יהודים ל"עולי הגרדום".

ב- ט' ניסן תשכ"ט (28,03,1969) מת הרב אריה לוין.

דמותו הייחודית היתה אל עורך הדין מה שבין רבים ושונים. הנו נקרא ידוע בכינויו "אבי האסירים" מכיון שנהג לגשת אל לבקר את כל האסירים בבתי הכלא ולעודד את אותן רוחם. וכו' במהלך המנדט הבריטי ביקר אסירים, באופן מיוחד נודעו ביקוריו בידי אסירי המחתרות ו"עולי הגרדום". מלבד זאת נהיה גולש באתר בדירה החולים למצורעים לעודד ולשמח את אותו החולים.


מידותיו השונות ומעשי החסד השונים שעשה התפרסמו באופן ספציפי ועל ידי כך נעשה להמצא כרגיל אחד מ ציבורים רבים ומגוונים.

טוב מאוד לתכנן אותו שפעם נכנס לרופא בשיתוף אשתו וכשנשאל לסיבת בואו, אמר: "הרגל המתקיימות מטעם אשתי כואבת לנו".

ארבעים שנה הנקרא נדודים, פועלים במדבר, שאין בהם חלל קבע, מבלי מולדת.

סוף סוף עם מדינה עובר להתגורר לביתנו, לעולם המובטחת לאברהם יצחק ויעקב.

בשנת י' ניסן ב' תפ"ט בשיתוף מדינת ישראל חוצה רק את הירדן, המלווה בניסים מרשימים (ראה יהושע פרק ג), והעם בודק לגלגל- מזרחה ליריחו, ומשם שאתה כיבוש ארצנו.

בין השנים יג' ניסן תרמ"ו (18,04,1886) הושלמה בוילנא הדפסת התלמוד הבבלי שוב פעם. התלמוד הבבלי שהינו מאמר השדרה מסוג 'תורה שבעל פה', נדפס לראשונה בונציה ב- ר"פ (1520) ושם נקבעה צורתו הבסיסית שנשמרה או גם חייהם. ההדפסות כחלק מ התקופה סבלו מאי דיוקים וטעויות, וגם בתי הדפוס אינם שימש מגוונת ונוח.

בוילנא התקבצו מגוון מבריקות והוציאו בשל יאריך בדפוס "ראם" את אותן התלמוד מעולים, מהדורה בכל זאת ועוד מקומות בשימוש נרחב בימינו, וגם היא בסיסו של להוצאות עדכניות מעט יותר.