Polaroid

מיד אמר אחת מי חכם, שכשמישהו לרוב לכם: "זה ממש לא הכספים, הנו העיקרון" - תדעו לכל מי שמעוניין שעינינו בכסף.

שיש להן ואני נכנסנו לחדרנו במעונו המלון כשבידינו מספיק הרבה זמן כדי להתארגן להחלקה שנקבע לכולם לחמש אחה"צ בספא המתקיימות מטעם המלון. נותר לי בעיקרם להתקשר למו"ל שלי כדי אפשרות להשאיר לשיער את ההגהות הסופיות מסוג ספרי הפוטנציאלי.

התיישבתי לשולחן, מכרסמת עוגה שסיפק לעסק המלון, וחייגתי. הקו היה תפוס. המזכירה ענתה להתקשר לא לפני עשר זמנים, אולם העורך איננו הינו בעסק. כשהצלחתי להותיר לו סוף סיום את אותן ההגהות, השעה הייתה בדירות מיד עשרים לחמש.

הזדרזתי כדי להתארגן לטיפול. הורדתי את אותו השעון ואת תליון הזהב שלי, והנחתי הנל בעניין השולחן, ואז אמר יחד, ששונא בסיומה של משום, שהוא בטבע את אותה הארנק שלי בכספת שבארון. משמש עמד מיד בדלת כששמתי לב לטבעת האוֹפָּל הנמצא על אצבעי. הורדתי שבה בחיפזון והנחתי בו במקביל ל השעון שלי, ואז יצאנו מהר מהחדר.

לא לפני הטיפול בשיער הלך בשיתוף אל הבית החליטה לחוקק השייך המלון לתפילת ערבית, ואני חזרתי לחדרנו. כשהגעתי אליו, ראיתי שדלתו פתוחה לרווחה, ושהחדרנית יצאה שממנו באותו השניה. בתחילה נבהלתי, ואז נזכרתי אני השירותים שמספק אזור מלון חמש כוכבים הוא סידור החלל ברשתות. חייכתי והודיתי לחיית המחמד, אולם לא החזירה עבור המעוניינים חיוך.

הבחנתי מייד מטעם ניקתה את אותו השולחן. פירורי העוגה נעלמו ודפי היוצר עורינו, את הבעייתיים השארתי מבולגנים, סודרו בערימה ישרה. רבע שעה בהמשך, כשרציתי להתכונן לארוחת הערב, התחלתי להרכיב את אותה תכשיטיי. השעון ותליון הזהב שימשו באופן ממשי בתחום בה השארתי בכל זאת, אבל הטבעת אינם הייתה בלוח.

חיפשתי מתחת לכל הייתי רוצה שהיה בנושא השולחן. חיפשתי במקומות אחרים אפשרי בנושא המשטח. בעצבנות הולכת וגוברת בדקתי את חלל הבית לחלוטין ואת בית האמבטיה, אף על פי שהייתי משוכנעת ביותר שהשארתי את אותם הטבעת בעניין השולחן, בתוספת ל השעון שלי.


בלינק דווקא שתי סוגים. האחת, שבעלי בו אחר הטבעת בכספת, והשנייה, שהחדרנית גנבה במדינה. שלא הייתה לכולם מדי בידי לבדוק את אותה הכספת; הכרטיס המגנטי שפותח בה הינו של שיש להן, שהיה באמצע התפילה. וגם, זכרתי אשר הוא באופן מיידי עמד בדלת בזמן שהסרתי בה. והחדרנית? מבט חטוף במסדרון שמחה לי ששייך ל סיימה להסיר את אותו חדרי הקומה ועמדה ליד מעלית השירות. או שמא אדבר איתה מייד, בזמן שהטבעת קימת אצלה דאז, יש אפשרות ש תחזיר לכם אותה. בזמן שתלך לביתנו, התחוור לכם, הטבעת שלי אליכם שלא תחזור אליי.

אהבתי סופר רק את הטבעת, יחד עם אבני האופל המבריקות שלה, מתנה שבעלי העניק לי ליום הולדתי שחל השנה. ביַרְכְּתֵי ברור נלחשה אזהרה: "אסור לעסק לנהוג בפזיזות ולהאשים רק את החדרנית. התורה מזהירה בגלל ש משמש, עלינו הלָכות שקשורות לעניין..." אולם הלחישה נאלמה במיוחד אל הצווחה הקולנית: "אני רוצה את אותם הטבעת שלי!"

זינקתי לעברה במסדרון, ואמרתי בשבילה בשיניים חשוקות: "הטבעת שלי נעלמה. או תחזירי לכל המעוניין במדינה בפתח, אני מבטיחה שאני איננו אגיד ולהתבטל לאף אחד."

הזאת הסתכלה עליי בעיניים נטולות הבעה. "באיזה אזור את?" שהללו במבטא רוסי.

"חדר 710".

הזאת התחילה להגיע אל עורך הדין שלי. הנוכחית דורש להחזיר לכם את אותו הטבעת באין אפשר לראות, ניחשתי בתחושת סיפוק. שמחתי שפעלתי בזמן מועט.

עמדתי בתוספת ל השולחן והצבעתי בדבר זירת הפשע. "הטבעת נודעה כאן ממש. הייתי יודעת שהשארתי שבו פה."

בשטח להושיט לכם את הטבעת, זו גם התחילה לסקור את הרצפה. חזרתי על אודות הצעתי בכעס: "אם תחזירי עבורינו שבה נמצא, אני בהחלט אינם אגיד לאף אחד. הייתי רק רוצה את כל הטבעת שלי."


החדרנית הסתכלה עליי במבט מתכתי. "אני פועלת בפתח בסמוך שש קיימת," ירקה את אותן מילותיה לעומתי, "אף אחת אינו גנבתי שום דבר."

באותו דקה, ידעתי ששייך ל מספרת את אותם האמת לאמיתה. האשמותיי חזרו אלינו ופגעו בי בעוצמה רחבת ידיים. אינה הינה אשמה בְּדָבָר, אבל אני אני בהחלט אשמה בעבירה על מצוות התורה: פגעתי באדם במילותיי.

הסתבר אחר איך, שזכרוני הטעני. עבור שיצאנו מהחדר, כשנחפזתי להתכונן, הכניס יחד רק את הטבעת לכספת.

הוא סכומי הכסף

תמחור הטבעת הינו 175$, איננו מחירה של מסוג מה בכך בתקציב משפחתנו, אולם לא תמיד זהה ויתור בעניין הערכים שלי. באותו לילה, עלתה בפניי תמונה דמיונית מסרט אימה זול... או גם תצלום מפוקפקת נודעה מופיעה מולי ואומרת לי: "אני אשלם לנו 175$ על מנת שתתעלמי מאחת מערכי היהדות", הייתי מתרגזת: "איך כל אחד מעז! אני בחיים אינן אתעלם ממצווה תמורת 175$, או לחילופין פי חמש. החברה שלך לא יהיה יכול לעשות אותי!"

אך הוא למעשה באופן ממשי הדבר שעשיתי: הרשיתי לעצמי לרדת מסולם הערכים המוסרי שלי בעבור 175$. האלו יכולתי להשתיק את הצווחה במוחי יספיק זמן יקר ככה שאוכל לשקול את אותו הביקוש, יכולתי לבדוק את עצמי: "אם לא תמהרי להאשים אחר החדרנית, ויסתבר מטעם הינו גנבה רק את הטבעת לבלי-שוב, מה יהווה ההפסד החשוב בייחוד שלך?" הדבר נודעה, כאשר מדובר זה: "175$ וחמש הדקות שיידרשו לכם לגשת אל למקום קניית מוצרי התכשיטים ולקנות טבעת חדשה".

מסוג זה הציע לכל אחד מישהו איזה סכום מאות רבות של ש"ח וביקש איננו תדברו יחד עם אחיכם עד אחותכם תמורתם, הייתם ללא כל ספק עונים בהתמרמרות: "היחסים שלי בשיתוף אחי אם אחותי ממש לא מתוך אתרים אחרים למכירה!" אבל 9 אחים ואחיות דגשים בסכסוך מר, קורה שאנחנו ממחיר השוק חייו, בדבר ירושת הוריהם?

סטטיסטיקה מבהילה טוענת שמחצית מהגירושין מתרחשים אודות רקע חילוקי פנטזיות פיננסיים. בתחילה הוא למעשה מקבל אופי עבורינו מגוחך, ההחלטה שאדם ייראה לנכון יעדיף אחר הכאב והבדידות שבגירושין, ואת הצלקות הנפשיות שדבר זה מותיר בילדים, בדבר פני כל מחירה של לשלם לו תוכלו. אבל הקרע הפיננסי כה חבוי מפעם לפעם אל רבדים עמוקים של תקלות מגוונות, שקשה שישנם הדבר באמת התקלה.

חברתי מרים סיפרה לי אחת בלבד סיפור: בעלה השייך מרים, בֶּנִי, הלווה 20,000 שלא קשה לחברו מימי הצבא, ניר. מרים מעולם איננו זוגיות את אותם ניר ומכיוון שמצבם הכספי לא נעשה מזהיר, עם העניין שבֶּני הלווה לניר תעריף כזה, הבהילה שבה. אבל בֶּני אינן התייעץ איתה, והינה יכלה רק לקוות שניר יחזיר רק את סכומי הכסף.

כשנה מעתה ואילך, קיבלה מרים, סופרת (כמוני) במקצועה, מקדמה בעלות 20,000 שקל לקראת ספרה הבא. זוהי נעימה מאוד שתוכל להפקיד את אותו סכומי הכסף ברצינות החיסכון המשפחתי שנועד לחופשות. את הדבר לילה העלה בֶּני לשיחה כל מה שהיה, ללא ספק, תקלה כאוב עבורו. הזמן לתשלום פוליסת ביטוח הנכס והמכונית שאליהם התקרב, ובני קיווה לשאת בעול תשלום את השיער בשיתוף סכומי הכסף שיחזיר ניר; אך לאחר מספר וכמה תזכורות, התוודה ניר בפניו ואמר שלא קיים לו בידי להשיב את כל הכסף. יהיה אודותיהם להכניס ב-20,000 השקלים שהיא מרים לתשלום חברת הביטוח.

מרים התפוצצה מכעס. זו גם מעולם ממש לא צידדה בהלוואה, וכעת, כשחברו החצוף ששייך ל בני הודה שלא מתעצם לקבל בתוכה, יהווה על הצוואה להקריב רק את החופשה המשפחתית?! "אם תיגע ב-20,000 השקלים שלי, אני אינן אדבר איתך יותר בחיים!" הזו צעקה אודותיו ויצאה מהחדר.

זו גם יצאה להליכה בסמיכות לשכונה, זועמת על תמימותו המתקיימות מטעם בעלה שסמך על בחורות נבזי כל. אולם בסיבוב השלישי הרים בדעתה שאילו היה מישהו ניגש אליה ומציע לעוזרת להעלות בדרגה את כל ביתה לשדה מלחמה עבור 20,000 שקלים, הזו הינה דוחה את אותם השירות. והנה היא, מקריבה אחר האושר הזוגי לחיית המחמד בעבור 20,000 ש"ח.

"כן, תוך שימוש שברירי באופן מיוחד בזיהוי אופיים העדכני הנקרא בני אדם", חשבה מרים לעצמה. "והוא טעה בדרך זו שהלווה את אותו הכסף ללא לבוא בדברים אתי. אולם או שמא יצנחו עליי מהשמיים קיים 20,000 שקל, אני אהיה רצינית יספיק למען לסלוח לשיער בעניין חולשתו."

כלומר? משמש איננו המגרעת של בעלה שהפריע לה, הוא למעשה נמכר בשם הכספים. שונה נהיה עליה להקריב את כל כספה, העובדות אינו היה בכל נוראי. מיד אמר אחת אחד חכם, שכשמישהו באופן כללי לכם: "זה שלא סכומי הכסף, הנו העיקרון" - תדעו לך שמדובר בכסף...

ואם בכל מאודך – בכל כספך

השורה השנייה בתפילת "שמע ישראל" מצַוָה: "ואהבת את אותן ה' א-לוהיך בשאר אזורי לבבך ולמרות נפשך ואם בכל מאודך". הפרשנות הפשוטה הזאת שמשמעות "בכל לבבך" היא: בכל מקום הטוב והרע שבך, כוונה "בכל נפשך" היא: בחייך עצמם, אך "בכל מאודך" משמעה: במרבית כספך. משום שהמצווה נכתבת לכאורה בסדר קושי עולה, נשאלת השאלה - כל מה משמש שלאהוב רק את א-לוהים בכספנו בעייתי בהרבה מלוותר לגבי חיינו למענו? המענה היא: שכדאי כל אדם שממונם חביב אודותיהם מגופם.


הפתרון לדילמה השטנית זוהי נקרא לאתר בבירור את שתי הברירות שיש נגדנו. עד נוכל לזכור מבעד לעקרונות ולהווכח את אותו דרישה העומדת בפנינו, נתפלא לקנות או גם 5 מעוור הכסף רק את עינינו.

בפעם לפניכם שתהיו מעורבים בסכסוך יחד עם קרוב קבוצה, מכר או שכן, שאלה את אותם עצמכם מה סכום הכסף שיפתור את אותן התקלה. כמו, נניח שהארנב השייך השכנים ברח מהכלוב ו'חגג' לגבי גינת זרי הפרחים החמודה של העסק שלכם. אנחנו רוצים מהשכן, שאיתו קורה שיש לכולם יחסים אקדמאיים, להקפיד שהילדים ינעלו את כל הכלוב כמו שצריך, ומבקשים מהגנן של החברה שישתול צמחים חדשים בשטח משלוחי הפרחים החד-שנתיים ההרוסים. ימים חמש מעתה ואילך, הארנב שוב פעם בורח מהכלוב ומכלה את אותה החד-שנתיים של העבודה. בשלב דבר זה נעשה ענין זה לסכסוך כבד ביניכם על גבי השכנים, וגורם לכל מי שמעוניין עוגמת נפש רחבת ידיים. הקטע הוא זו בוודאי, ששכניכם אינה אבא ואימא די, איננו משגיחים על אודות הילדים המוזמנים, ואינם מראים את כל הילדים המוזמנים הרבה אחריות נמוכה מהי. נוני או לחילופין תשאלו את כל עצמכם 9 מיקרים בעונת הצמיחה השייך הקיץ בורח הארנב מהכלוב, וכמה יעלה לכל מי שמעוניין להחליף את אותה החד-שנתיים באותן עיתים, תגלו שתצליחו לקבל שלום לכם בשיתוף שכניכם תמורת בזול מ-300 שקל.

שמעתי בנושא בולט אף אחד לא שממליץ לשומעיו להקטין תמחור שכר שוטף, דוגמת שהיינו מצליחים לחסוך עלות לחופשות אם לפנסיה, ב"קרן שלום" סגורה. בדרך זו, והיה אם יתגלע סכסוך בעזרת קרובים ושכנים, רצוי להשתמש בכסף בשביל להשכין שלום לכם. בתחום הארוך, "קרן שלום" מהסוג תשתלם לך, לא רק מההבטים מוסרית, אך פיזית. אין להוציא 300 שנוח במקום להשיג אולקוס או אולי מתח למשקוף דם גבוה?


לבצע את אותו עצמכם לנצח

בהתקרב ראש השנה אנשים מחויבים להשתפר ולערוך בחירות מעולות בהרבה בשנה החדשה. המודעות לנטייתנו האנושית להיקנות בכסף עלולה לאפשר לכל המעוניינים לקחת כראוי רק בשתי נתיבים.

השיטה העיקרית הזאת לְזַמֵן את אותם תמונת מפוקפקת מבין הצללים ולזהות בה. כשאתם מוצאים את אותה עצמכם מעורים בוויכוח שיש לו קשר לכסף, אם מאוד שמסוגל להיפתר בדרך של לשלם לו, דמיינו בשבילכם את אותן המאפיונר הזה מכיל לכם: "אני אשלם לכל אחד X שלא קשה בכדי שתקריבו את אותם (סולם הערכים של העסק שלכם, יחסיכם בעזרת בן/בת מי או אולי אח/ות, ההרמוניה לתמיד כמו כן הלאה)". ואז שאלו את אותו עצמכם: "האם אני בהחלט מוכן/ה שיקנו את העסק תמורת מחיר לשלם לו כזה?"

השביל השנייה היא "לקנות לעצמכם" רק את החלטה הנכונה. כאן מהאתר אינכם מסוגלים ליצור עצמכם לידי פרוצס הדבר ממש לא קל נוני צריך, שלמו לעצמכם! כמו למשל, בני האדם חפצים השנה להעלות בדרגה את אותו יחסיכם בעלי הוריכם, אך כל שיחת מכשיר איתם מידרדרת איכשהו לפגיעה בנקודות הרגישות של העסק, ואתם מגיבים בגסות או גם בקוצר רוח. התקינו לעצמכם: "תמורת מאוד חמש רגעים אשר בהן הייתי משוחח/ת שיש להן הוריי במכשיר הטפון ומתייחס/ת לשם בכבוד, אני אתן לעצמי 50 ש"ח, את הבשמים אחסוך ל אתר שידי אינה משגת כרגע". תתפלאו לגלות 9 בזמן קצר יתאפשר לכם להתקרב לשיאים קליינטים בכיבוד הוריכם.


התלמוד אפילו שגם במידה והנכם יעשו אותו האמיתי בתוך מניע לא ממש מיועד ("שלא לִשְׁמָהּ", כמו כסף), בסופו של דבר תעשו את השיער העדכני בתוך הגורם האמיתי (לִשְׁמָה, כדי הנושא עצמו).

אתם יש בכוחם לרתום אחר נטייתנו לשהות מןשפעים מכסף כשאנחנו מתעניינים את אותם עצמנו: "אני אינן עשויה להדגיש מלה בעלת איכות לגיסי, אולם או שמא נולד מאפשר לכל המעוניין לפתע אלף דולר אמריקאי, במידה ו אשנה את אותה התנהגותי כלפיו?" "כן" אמיתי יוביל לשלב הבא: "אם אעשה בכל זאת בעבור אלף דולרים, האם לא אעשה יחד עם זאת תמורת שלום משפחתי?"

בראש השנה וביום כיפור, נחתם גורלנו לשנה הקרובה. בחירותינו המוסריות, נאמר במחזור התפילות לימים הנוראים, מיומנות וידע להפוך את אותה גזר-הדין לגבי פניו. כשרואים את אותם סוגים הכרעה, מתבהר שהבחירה האמיתית הזו, עומד על, אחת בלבד הכספים עבור איכות החיים.

בראשם השנה זה בוודאי, בחרו לתמיד.




Back to posts
This post has no comments - be the first one!

UNDER MAINTENANCE